מי אני ואיך נולד 'פעמון'
אני מעצבת פנים בהכשרתי.
למדתי, חייתי וספגתי עיצוב בפריז במשך שבע שנים ועבדתי במקצוע 18 שנים.
שנים נשאתי בליבי חלום, שבשלה העת להגשים:
אני מאוד אוהבת לארח.
אני מאוד אוהבת אנשים.
אני אוהבת תרבות, אמנות, ספרות ומוסיקה.
הנתינה היא חלק ממי שאני.
הדירות העירוניות הקטנות שאני חיה בהן כל חיי הבוגרים (כן, אני מתעקשת להישאר בתל אביב...), לא מאפשרות לי את המרחב הזה. מצד שני, אני עוסקת בעיצוב חללים - בין היתר בתים ומתעניינת מאוד במונח 'בית' - על כל המשמעויות שלו: חיבור, שורשים, שייכות, מקום בטוח, מנחם ומכיל.
החלום שלי היה לברוא את המקום, שבו אוכל ליצור ושאליו אוכל להזמין קבוצות קטנות של אנשים לכמה שעות של אותן שלווה ונחמה שמתקשרות לי עם בית.
לנגד עיניי ראיתי חלל תעשייתי בבסיסו, מחוספס מעט, שאליו אצוק את עצמי: פריטי ריהוט אקלקטיים, פריטי אספנות שנאגרו במהלך השנים (כלי אוכל ישנים, אוסף קומקומים מרוקאיים ועוד המון אוצרות שהיו חבויים עד היום בארגזים בארונות ובבוידעם....), ספרים והמון צמחיה, אור טבעי, פינת ישיבה נעימה, ספה נוחה ושולחן אוכל גדול שאפשר להתאסף סביבו.
במקום הזה יש תמיד ריחות של בית ומוסיקה נעימה ברקע.
חם ונעים כאן בחורף, קריר ומרענן בקיץ.
פַּעֲמוֹן הוא מקום להפוגה מהיומיום, מהמציאות, מהמרוץ. מקום לעצירה, מקום לנשימה.
איך בחרתי את השם
אני ענבל ופעמון הוא הבית שלי....
מהחלון שלי נשקפת כנסיה (כנסיית עמנואל הנמצאת במושבה האמריקאית)
צלצול בפעמון הוא הזמנה לבוא, להתכנס, להתאסף
בבית שלי יש הרבה פריטים מ פעם ומאחורי כל אחד מהם יש סיפור
מה קורה ב'פעמון'
בפעמון (הסלון הביתי שלי מחוץ לבית - כמו שאני מגדירה אותו) מתקיימים אירועי תוכן לקבוצות של עד 30 איש.
אופסייט או ימי גיבוש של צוותים, אירועים פרטיים, מפגשים משפחתיים וכן סדנאות, הרצאות וקונצרטים הפתוחים לקהל הרחב.
יין טוב וכיבוד. כמו בבית :)
אז... מתי אתם באים?